אדום וצהוב פלסטיים בוהקים בכריכת ספרו החדש של רוני סומק, ואני, מושפע מכותרתו, נזכר במאיאקובסקי וניגש לחפש את המהפכה אותה הוא מלווה. אך בשיר הנושא המהפכה והגנרלים הם כלים מטאפוריים נוספים בלוח שירי האהבה של סומק. את מכות המתופף אני מוצא שנית רק לקראת סופו של הספר, בשיר "על ילדה שעוד לא נפתח לה המצנח":

הַמְשִׁיכוּ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לוֹמַר לָהֵן, לְנוֹפֵף דְּגָלִים לִכְבוֹד כָּל הֲבָרָה אֲבָל חִשְׁבוּ גַּם עַל הַדְּגָלִים הַמְּקֻפָּלִים בְּחַדְרֵי גּוּפָם שֶׁל הַשּׁוֹתְקִים. חַכּוּ בְּשֶׁקֶט לְתַהֲלוּכַת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה, לְתֻפֵּי הַיָּד שֶׁתְּלַטֵּף

האם אלו תופי המהפכה, מלווים תהלוכה של מלים? אני שב לקרוא בשיר הפותח את הקובץ:

נקמת הילד המגמגם הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לְזֵכֶר הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי בַּפֶּה, לְזֵכֶר גַּלְגַּלֵּי הַשִּׁנַּיִם שֶׁפּוֹרְרוּ הֲבָרוֹת מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן וְהֵרִיחוּ אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפוֹת בָּרֶוַח בֵּין הַלֹּעַ לַשְּׂפָתַיִם הַחֲשׁוּכוֹת. חָלַמְתִּי אַז לְהַבְרִיחַ אֶת הַמִּלִּים שֶׁנֶּאֶרְזוּ כִּסְחוֹרוֹת גְּנוּבוֹת בְּמַחְסְנֵי הַפֶּה, לִקְרֹעַ אֶת אֲרִיזוֹת הַקַּרְטוֹן וְלִשְׁלֹף אֶת צַעֲצוּעֵי הָאל"ף-בי"ת. הַמּוֹרָה הָיְתָה מַנִּיחָה יָד עַל כְּתֵפִי וּמְסַפֶּרֶת שֶׁגַּם מֹשֶׁה גִּמְגֵּם וּבְכָל זֹאת הִגִּיעַ לְהַר סִינַי. הָהָר שֶׁלִּי הָיָה יַלְדָּה שֶׁיָּשְׁבָה לְיָדִי בַּכִּתָּה, וְלֹא הָיְתָה לִי אֵשׁ בִּסְנֵה הַפֶּה כְּדֵי לְהַבְעִיר, לְנֶגֶד עֵינֶיהָ, אֶת הַמִּלִּים שֶׁנִּשְׂרְפוּ בְּאַהֲבָתִי אוֹתָהּ.

       המשך בעמוד הבא |