|
חלקים ה/ו
|
השיר על המוות
מאת: עידו הרטוגזון
|
השיר הראשון, 'שיר השתיה מיגון הארץ', נכתב ע"י המשורר
הטאואיסטי לי טאי פו (701-762), אחד מהמשוררים המפורסמים
ביותר של שושלת טאנג המוכר גם בשמות לי פו, לי בו ולי באי. לי
פו, שכתב את רוב השירים בשיר על הארץ, היה שיכור חביב ומשורר
חצר שהיווה דמות אקסצנטרית משהו בחצרותיהם של מלכים ונסיכים
שונים (באותה תקופה היה זה אופנתי להחזיק משורר אקסצנטרי
בחצרך לשם הבידור). פו, שהיה נוהג לשבת בפליאה הלומת שכרות
על חופי אגמים או בינות הריסות, שם כתב את שיריו, מצא את
מותו בטביעה, כך אומרת האגדה, כשנפל שיכור מסירה בניסיון
לתפוס את השתקפות הירח במים. כדמות יוצאת דופן בנוף השירה
הסיני, היה תוכן השירה של פו מקורי גם בנושאיו וגם בצורתו
הנושאים שבחר היו בד"כ לא חברתיים או פוליטיים אלא נושאים
אישיים הנוגעים לדת, ידידים וחוויות השכרות שלו. הצורה והקף
הביטוי שבחר לעצמו היו לרוב משוחררים עד להגניים, ומאוד
.לא צייתניים למגבלות השירה הסינית של זמנם
השיר הראשון ביצירה הוא, אם כן, מעין הכרזה כוונות כללית
וסיכום תמציתי אך מרגש למסרים הכלליים של היצירה. מאחר
שהיריעה קצרה, אתרכז הפעם, ברשותכם, בשיר זה בלבד ואנסה
.כוחי בהארת מספרים חלקים חשובים בו בקצרה
|
שיר השתיה
מיגון הארץ
'חלק ה
|
'Schon winkt der Wein im gold'nen Pokale,
doch trinkt noch nicht, erst sing' ich euch ein Lied!'
|
ובתרגום (איני מכיר תרגום עברי ליצירה ולכן אאלץ להעזר בתרגום
לא ראוי ולא מקצועי שתרגמתי אותה אני. אני מקווה שבדרך זו
:(אצליח למסור ולו מעט מרוח היצירה המקורית
עתה מזמין היין בגביעים מוזהבים'
'אך שתו לא, עדיין, תחילה אשיר לכם שיר
בקטע זה חושף אותנו פו לראשונה להדוניזם הניהיליסטי של השיר.
אנו ניצבים מול גביעי היין המזמינים המכילים בתוכם את עונג
החיים, אך קודם שאנו גומעים מהם בהנאה הדוניסטית ונמוגים לקץ
.מבקש מאתנו פו להטות אוזן לשירו
'Das lied von Kummer
soll auflachend in die Seele euch klingen
wenn der Kummer naht,
liegen wust die Garten der Seele,
welkt hin und stirbt die Freude, der Gesang
Dunkel ist das leben, ist der Tod'
|
השיר על הצער'
יצלצל בנפשותיכם בצחוק מתגלגל
כשהצער בא
שוממת נמצאת גינת הנשמה
נובלת ומתה השמחה, השיר
.'קודרים הם החיים, הוא המוות
כאן כבר באה לידי ביטוי הדיאלקטיקה שבין הנשגב למגוחך. השיר על
,הצער הוא שיר נשגב המצלצל בצחוק מלגלג ומכאיב. בעולמו של פו
ישנה הנאה בינות הקברים והמוות. אך לפני שנתחיל בהוללות, רוצה
.פו לספר לנו על הקברים, המוות והצער הללו
|
בית ראשון
'חלק ו
|
|
