|
|
אלעד יעקבי |
|
מטאטא הרחובות אֵין שׁוּמְדָּבָר מָדוּד אוֹ מְדֻיָּק .בִּתְנוּעוֹת הַמַּטְאֲטֵא שֶׁבְּיָדָיו הֲרֵי לוּ הָיָה וְלוּ נִסְחַפְנוּ בַּתֵּאוּר וְיָצַקְנוּ מַשְׁמָעוּת לְגַבּוֹ הַכָּפוּף ,וְהָרָכוּן לַזָּרוּת הַבּוֹקַעַת מִשְֹּפָתָיו וּלְסֵרוּבַן לִלְגֹּם מַיִם הָיִינוּ יוֹצְרִים דְּמוּת מֻפְרֶכֶת שֶׁהָיְתָה מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ לִזְקֹף קוֹמָתֵנוּ בְּגַּאֲוָה בְּלִי לוֹמַר בֹּקֶר טוֹב אוֹ .שְׁתֵה, חַם הַיּוֹם .שְׁתֵה |
מפגש בין השמשות
שְׁתֵּי שְׁמָשׁוֹת שֶל מְכוֹנִיוֹת יָרְדוּ כְּמַחְסוֹם עַל הַמֶּרְחָק .הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁהָיָה בֵּינֵינוּ הָרַמְזוֹר הֶרְאָה אָדֹם ,וְהַשֶּׁמֶש, מְכֻרְבֶּלֶת בְּעַנְנֵיהַּ לֹא סִנְוֵרָה. וְכָךְ הִדְהֵדוּ דַּרְכַּן תְּנוּעוֹת שְׂפָתַיִם שֶׁהוּבְנוּ כִּי לֹא אָמְרוּ דָּבַר. מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לוֹמָר ?דֶּרֶך שִׁמְשָׁה שֶׁל מְכוֹנִית אוּלָי רַק לְקַוּוֹת שֶׁנְשִׁיקָה שֶׁנִשְלְחָה רַק אַחֲרֵי הִתְחַלְּפוּת הָרַמְזוֹר הֶעֱבִירָה מְעַט מִן הָחוֹם שֶׁנוֹצַר כַּךְ פִּתְאֹם .בְּהִשָּׁלְפֶך מִצָמְתֵי הַזִּכָּרוֹן אֶל הַכְּבִישִׁים |
| 3 | ?דג-אנונימי |