נראה כי שלושת גליונות הדג האחרונים (25-27) שפורסמו עם חידוש שידוריו המקוונים, היו, בסופו של דבר, גליונות קטלוגיים בלבד. הללו הציגו את הספרות כפי שהיינו רוצים שתוצג, עסקו בה כפי שהיינו רוצים שיעסקו בה. עם זאת, בשלושת הגליונות האלה היה חסר יסוד מהותי של אירוע, משהו מן ההתרחשות הבלתי-ניתנת-להאמר-במלים, שאפפה, לדעתנו, את הדג עד לפני יציאתו לפגרה.

עלינו להודות: יסוד זה, שהוא גרעין חיותו של כתב העת הזה במרחב המקוון, הוא הוא הדג. אותו דבר שניסינו להגדירו במשך כך וכך דברי דג, מניפסטים כאלה ואחרים, אותו דבר שעליו הצבענו ואמרנו "זה דג" וכאילו לא הצבענו על כלום, זהו אותו הדבר השותק, הנעלם - וכעת: הנעדר.

אנו סוגרים עכשיו. נועלים את כתב העת ומשאירים אותו ברשת, שיספר ויודיע מה היה פה מאז שהפסיק להתרחש.

אנו מודים מקרב לב לכל העושים בדבר: המחברים, האמנים, המגיהים, המבקרים, המשתלחים, ולכל מי שתמך בעשיית הדג. תודה מיוחדת לבעז רימר, יעקב-שי שביט ודנה גולדברג.